הנושא היומי (תחילת פרק ה'): מידת החסד – לאהוב את הבריות כבניו של המלך
📖 הטקסט המקורי (מתוך פרק ה'):
"הֵיאַךְ יַרְגִּיל הָאָדָם עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַחֶסֶד? עִקַּר הַכֹּל הוּא לֶאֱהֹב אֶת הַבּוֹרָא אָהֲבָה גְּמוּרָה, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ עֲבוֹדָתוֹ לְשׁוּם סִבָּה שֶׁבָּעוֹלָם... וְעוֹד, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת מְחֻבָּבִים אֶצְלוֹ כֻּלָּם, וְיֶאֱהַב אוֹתָם אָהֲבָה גְּמוּרָה. וְיִהְיֶה אָהוּב לַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טו, ד): 'וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד'. וְטַעַם הָאַהֲבָה לַבְּרִיּוֹת הוּא – מִפְּנֵי שֶׁהֵם בָּנָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאִם הוּא אוֹהֵב אֶת הָאָב, מִן הָרָאוּי שֶׁיֶּאֱהַב אֶת הַבָּנִים. וְאִם יִשְׂנָא הַבָּנִים – אֵינוֹ אוֹהֵב אֶת הָאָב. וְעַל כֵּן יִהְיֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ תָּמִיד לֶאֱהֹב אֶת בְּנֵי אָדָם, וַאֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים, בְּחֵפֶץ לֵב."
💡 נקודת התבוננות מעשית להיום:
לפעמים קל לנו לאהוב אנשים שטובים אלינו, אבל קשה לנו לאהוב "בני אדם" באופן כללי, ובטח שקשה לאהוב את אלו שמתנהגים לא ראוי. הרמ"ק נותן לנו פטנט מחשבתי: תחשבו על מישהו שאתם מאוד מעריכים ואוהבים. האם לא תאהבו גם את הילדים שלו, פשוט כי הם שלו? היום, ננסה להסתכל על כל אדם שאנחנו פוגשים – השליח, הבוס, השכן המעצבן או האדם בתור – ונזכיר לעצמנו: "זה הבן של הקדוש ברוך הוא". אם אני אוהב את השם, אני חייב לכבד ולאהוב את היצירות שלו. ננסה למצוא בלב "חפץ לב" ורצון שיהיה לכל אחד טוב, פשוט כי הם בניו של המלך.
🙏 תפילה קצרה:
"ריבונו של עולם, אוהב כל הבריות, נטע בליבי אהבה טהורה וגדולה לכל נבראייך. עזור לי לראות בכל אדם את הניצוץ האלוקי שבו, לזכור שכולם בנייך האהובים, ולהשפיע עליהם חסד וטוב במחשבה, בדיבור ובמעשה. אמן.
(הלימוד והתפילה מוקדשים לעילוי נשמת שמואל לוי בן מסעודה תנצב"ה)