הנושא היומי: המידה החמישית – "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ" (ויתור על הכעס גם כשאנחנו צודקים)
📖 הטקסט המקורי (מתוך פרק א'):
"הַמִּדָּה הַחֲמִישִׁית – 'לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ': הֲרֵי זוֹ מִדָּה אַחֶרֶת. שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָאָדָם מַחֲזִיק בְּחֶטְאוֹ... אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִיק אַפּוֹ לָעַד. אֶלָּא אֲפִלּוּ כְּשֶׁכּוֹעֵס – אֵינוֹ כּוֹעֵס אֶלָּא כְּדֵי לְעוֹרֵר הָאָדָם שֶׁיָּשׁוּב, וְאִם יָשׁוּב – מוּטָב, וְאִם לָאו – הוּא מִשֶּׁלּוֹ יְבַטֵּל אוֹתוֹ הַכַּעַס. וְלֹא יַחֲזִיק לָעַד אַפּוֹ... וְהוּא עַצְמוֹ מְרַחֵם בְּאַהֲבָתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה (האדם) לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה. כָּךְ הָאָדָם רָאוּי לְהִתְנַהֵג: אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁרַשַּׁאי לִדְחוֹת אֶת חֲבֵרוֹ... אַף עַל פִּי כֵן לֹא יַחֲזִיק לָעַד אַפּוֹ, וְלֹא יִנְטוֹר אֵיבָה עַד עוֹלָם אֶלָּא יְבַטֵּל כַּעֲסוֹ... אֲפִלּוּ שֶׁהוּא כּוֹעֵס, יַרְפֶּה כַּעֲסוֹ לְגַמְרֵי וְיִהְיֶה נוֹחַ לִרְצוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מַחֲזִיק לָעַד אַפּוֹ."
💡 נקודת התבוננות מעשית להיום:
המידה הזו דורשת מאיתנו גדלות נפש אדירה. כולנו מכירים את התחושה שמישהו פגע בנו, והוא אפילו לא מראה סימני חרטה. מבחינת ה"צדק", מותר לנו לכעוס. אבל הקב"ה מלמד אותנו אחרת: גם כשהוא כועס עלינו בצדק, ואנחנו לא עושים תשובה, באיזשהו שלב הוא פשוט "משחרר" את הכעס מיוזמתו וממשיך לרחם עלינו, כי הוא אוהב אותנו. היום, ננסה לאתר בתוכנו כעס ישן או טינה שאנחנו שומרים כלפי מישהו – גם אם אנחנו צודקים לחלוטין. ננסה פשוט "להרפות" את השריר הזה בלב. נהיה "נוחים לרצות", לא נחזיק באף ונדע לשחרר, לא בשביל הצד השני, אלא כדי להידמות לבורא עולם ולנקות את הנפש שלנו.
🙏 תפילה קצרה:
"ריבונו של עולם, כשם שאינך מחזיק לנצח בכעסך כלפיי, ואתה מוותר ומרחם עליי גם כשאיני ראוי לכך, אנא תן לי את הכוח לוותר ולשחרר. עזור לי לא לנטור טינה, לא להחזיק כעסים בבטן, ולהיות נוח לרצות ומהר לסלוח לכל אדם. אמן.
(הלימוד והתפילה מוקדשים לעילוי נשמת שמואל לוי בן מסעודה תנצב"ה)